בנייה ירוקה

מהי בנייה ירוקה?

 
 

בנייה ירוקה מקדמת את יעילות המבנים בכל הנוגע לשימוש במים, באנרגיה ובחומרים תוך הפחתת ההשפעה השלילית של המבנה על בריאות האדם והסביבה. בנייה ירוקה שואפת להשפיע בכל שלבי חיי המבנה החל בתכנונו, הקמתו, תפעולו, תחזוקתו ולבסוף הריסתו.
תכנון בר קיימא מכוון לבריאות מרבית בתוך המבנה, לייעול ולצמצום השימוש במשאבים מתכלים, בחומרים ובמוצרים מזיקים ולטיפוח הערכים החברתיים, הסביבתיים והתרבותיים הקיימים, ב-5 תחומים עיקריים:

  • פיתוח בר-קיימא של המגרש/אתר הבנייה, כולל בין היתר ניהול מי נגר, ניהול משאב הצמחייה ועצים, מיקרו אקלים ועוד.
  • מים - שימור, מחזור ושימוש יעיל במשאבי המים.
  • אנרגיה – התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים.
  • חומרים – שימוש אחראי בחומרי בנייה, פיתוח וגמר.
  • סביבה פנים מבנית בריאה - בדגש על איכות אויר, אור טבעי, אוורור וצמצום חשיפה לתרכובות אורגניות נדיפות (VOCs).

תועלות בנייה ירוקה ותכנון בר קיימא

יישום בנייה ירוקה יחד עם תכנון בר קיימא משפרים את המוכנות של המרחב הבנוי להתמודדות עם משבר האקלים ומאפשר להפוך אותו לאיכותי ובריא יותר ולמתחשב בסביבה ובצרכי הדורות הבאים. לדוגמא, מאז שנות השמונים התחממה תל–אביב-יפו בכמעט 2 מעלות צלזיוס. ניתן להפחית את תופעת אי החום העירוני (Urban heat island effect)באמצעות בנייה מושכלת שמתחשבת בתנאי האקלים המקומיים, כגון הפנייה נכונה של פתחי המבנה, הצללות על פתחיו, הקפדה על אוורור מפולש, סביבת מבנה מוצלת ושטחי ציבור איכותיים ומוצלים.
בנייה על-פי התקן לבנייה ירוקה יכולה לחסוך בין-30%–20% מצריכת האנרגיה במבנים, ובכך להפחית את פליטות הפחמן בכ-20% בהשוואה למבנה ייחוס. נתון זה מתייחס רק לחיסכון מצריכת האנרגיה בעת השימוש במבנה: אם נוסיף לכך היבטים אחרים, כגון שימוש בחומרים ממוחזרים, מחזור פסולת בניין, חיסכון במים ועוד – נגיע להפחתה משמעותית של גזי חממה.

מה נעשה בעיר?

בתל אביב קיימים כ-47,000 מבנים, מתוכם מגורים, מסחר, מלונאות ומבנים בעירוב שימושים. קרוב ל-500 מהמבנים ‏הם מבני ציבור.‏ מחלקת תכנון בר קיימא ואנרגיה במשרד אדריכל העיר פועלת לקידום והטמעת עקרונות בנייה ירוקה בתחומים הבאים לאורך כל ההליך התכנוני:

  • הנחיות לתכנון בר קיימא במסגרת תכנית המתאר העירונית (כולל עדכון התכנית הקיימת בתחום זה).
  • תכניות בניין עיר.
  • תכניות עיצוב ופיתוח אדריכלי.
  • הנחיות ותנאים לבנייה ירוקה להיתרי בנייה.
  • הטמעת עקרונות בנייה ירוקה בקובץ הפרטים הסטנדרטים לעבודות במרחב הציבורי ומבני ציבור לנטיעות ולניהול מי נגר.
  • קידום תכנון ירוק של מבני החינוך החדשים בעיר.
  • קידום תהליך התייעלות אנרגטית במבנים קיימים (שיפוץ ירוק).
  • הטמעת עקרונות הבנייה הירוקה בשכונות קיימות, מתחמים וקמפוסים כולל ניהול אנרגיה מתחמי.
  • קידום פיילוטים המיישמים חדשנות בבנייה ירוקה – גגות מגוננים, ייצור אנרגיה על מבנים, החדרת מי נגר וכיו"ב.
  • קידום הכשרות מקצועיות ביחידות העירוניות הרלבנטיות.
  • ייצוג העירייה בפורומים ובוועדת בנושא (פורום ה-15, פורום ארצי לבנייה ירוקה, ILGBC, ועדה מחוזית תל-אביב, מכון התקנים).
  • הפצת מידע תכנוני בתחום הבנייה הירוקה.

גזי חממה

למבנים, בשלב הבנייה ולאורך חיי המבנה, ישנה השפעה עצומה על הסביבה הטבעית.
השפעה זו נובעת משימוש במשאבי טבע ומצריכת אנרגיה שמשמעותה פליטות גזי חממה בהיקפים משמעותיים. בתל אביב-יפו אחראים המבנים לכ-67% מפליטות גזי החממה של העיר, בדומה לערים גדולות ברחבי העולם. לאופן העמדתם, צורתם וחומרי החיפוי של המבנים השפעה ישירה על המיקרו-אקלים העירוני ועל הנוחות האקלימית בסביבה הבנויה. 
כחלק ממחויבות העירייה לצמצום פליטות גזי חממה והתמודדות עם משבר האקלים במסגרת חברותה בארגונים לאומיים ובינלאומיים (דוגמת פורום ה-15 וארגון C40 האירופי) והפעולות שהיא נוקטת, מקדמת העירייה בנייה ירוקה וחסכונית באנרגיה תוך אימוץ עקרונות תכנון בר קיימא במרחב הציבורי בעיר.



מיפוי מקורות פליטות גזי חממה

העירייה ערכה ותיקפה סקר פליטות גזי חממה בשנת 2020 הסקר נכון לשנת 2017 לפי פרוטוקול בינ"ל מקובל (GPC) . 
פילוח המקורות עיקריים להלן:
אנרגיה – 4,085,752 
תחבורה – 452,559
פסולת – 510,497
סה"כ 5,048,809 co2et

הנחיות לבנייה ירוקה

בשנת 2008 יזם ראש עיריית תל–אביב-יפו את הצטרפות ערי פורום ה-15 ל"אמנת הערים לשימור האקלים". ‏הערים אימצו יעד הפחתה של 20% עד שנת‎ 2020 ‎ובנו מערך לדיווח מצאי פליטות גזי חממה ותכניות הפחתה ‏בהתאם.‏ משנת 2011 פועלת העירייה לפי הוראות והנחיות מחייבות לתכנון וליישום בנייה ירוקה. הנחיות אלו הן מחייבות ועברו מספר עדכונים. ביוני 2013 אומץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה כתקן מחייב בבנייה חדשה בעיר.‏
מאז כניסתן לתוקף של ההנחיות המרחביות העדכניות (יוני 2016), ניתנו למעלה מ-250 היתרי בנייה המחייבים בנייה ירוקה. היתרים אלו חייבו כ-10 אלף יחידות דיור, 80 מבני ציבור, מעל מיליון מ"ר של תעסוקה ובסך הכל מעל לארבעה מיליון מ"ר.

 

החלטות הוועדה:
א. אימוץ הדרישות (תנאי להתר בנייה)  על פי ת"י 5281 העדכני.
ב. חלות ההנחיות : סוגי המבנים המפורטים להלן יחוייבו לעמוד בדרישות המינימליות – 55 נקודות - בת"י 5281:
-מבני מגורים רבי קומות (מעל 27 מ', שווה ערך למבנים בני כ-9 קומות ומעלה).

  • מבני ציבור (היתרי בנייה מעל 100 מ"ר).
  • שאר ייעודי הקרקע[1] בכל היתר בנייה מעל 500 מ"ר.
  • המבנים הבאים יחוייבו בסטנדרט בנייה גבוה יותר ועמידה ב-65 נקודות (2 כוכבים ע"פ ת"י 5281).

- בנייני משרדים מעל 20 קומות.
- בנייני מגורים מעל 30 קומות.
- מבני מסחר מעל 10,000 מ"ר.
חיוב כל היתר בנייה מתוקף תכניות בניין עיר ותכניות עיצוב ופיתוח בהם קיימת דרישה לבנייה ירוקה בתקנון.

ג. יועץ בנייה ירוקה מוסמך יידרש לחתום על תכניות היתר הבנייה. באחריות יועץ הבנייה הירוקה של הפרוייקט להגיש דו"ח על מילוי התנאים לצורך מתן תעודת גמר.