עד מתי אפשר לשפץ נכס לשימור? כמה זה עולה? למה בכלל לשמר? וכמה כסף ייצא לי מזה? כל המידע ההתחלתי למשמר, ברשימת טיפים קצרה ותמציתית.

 

טיפ מספר #1:

לא צריך לשפץ במועד מסוים – ברגע שנכס הוכרז כחלק מתכנית השימור יכולים בעלי הנכס, ברוב המקרים, לבצע את השיפוץ והשימור במועד הנוח להם, בתיאום עם העירייה.

 

טיפ מספר #2:

כדי להקל על בעלי הנכסים, הוכנה חוברת המפרטת את כל ההנחיות הנדרשות מבעלי המבנים כדי ליצור בהירות ושקיפות בתהליך. בחוברת מתוארים המסמכים הנדרשים – החל מבקשה לתיק מידע על הנכס, דרך הכנת תיק הגשה (תיק ורוד), תיאום תכנון מתקדם (תיק ירוק), המשך בהסברים לגבי היתרי שיפוץ במבנים לשימור, הכנת תכנית שיפוץ (תיק כחול), ניתוח אדריכלי וכלה בפירוט מדוקדק של החומרים בהם יש להשתמש בשיפוץ.

 

טיפ מספר #3:

כתוצאה מהנחיות השיפוץ הקפדניות שמחייבות שימוש בחומרים שהם עמידים ואיכותיים יותר, בעלי הנכס מרוויחים מכך לטווח הרחוק. עובדה היא שרבים מבעלי המבנים לשימור בוחרים לשפץ באיכות גבוהה ובסגנון הבינלאומי גם כשהם לא מחויבים לכך.

 

טיפ מספר #4:

שיפוץ איכותי בנכס שמבוצע על ידי רוכשים פוטנציאליים, מתקרב או דומה בעלויותיו לשיפוץ שימורי. בנוסף, חשוב לזכור כי לנכסים באזורי שימור יש מספר מאפיינים:

• מיצוי מהיר של שווי הנכסים לשימור (לכל הפחות שינויי ערך זהים לשיעורי השינוי בנכסים שאינם לשימור)
• עליית ערכי הנדל"ן בכלל האזור
• צמצום היקף הדירות הריקות
• אקלים נוח למשיכת השקעות פרטיות
• מחקרים מראים כי שווקי נדל"ן משוכללים נוטים להגיב בתוספת ערך לנכס הזוכה להכרה ציבורית  

 

טיפ מספר #5:

תכנית השימור היא במידה רבה תולדה של הזנחה שהזניחו בעלי הנכסים את המבנים לאורך השנים ועל כן עבודות השיקום המוטלות על בעלי המבנים במסגרת התכנית נגזרות גם ממחיר אותה הזנחה. העירייה משקיעה כסף רב בשיקום ופיתוח הסביבה הגובלת בנכסים. השקעות אלה משמרות את ייחודה של העיר ותורמות ליציבות בערכי הקרקע. למותר לציין כי היקף ההשקעה העירונית עולה בהרבה על ההשתתפות הישירה מצד בעלי הדירות. השקעות אלה משמרות את ייחודה של העיר ותורמות ליציבות בערכי הקרקע (בעיקר למגורים) גם בתקופות שפל.

 

 

טיפ מספר #6:

השיפוץ השימורי מעלה את ערך המבנה – מכיוון ששיפוץ ברמה גבוהה הוא בעל ערך בשוק, לא רק בקרב אספני המבנים לשימור (שמוכנים לשלם גם על מבנים שאינם משופצים כלל). 
 

טיפ מספר #7:

השימור משתלם כלכלית. הנה המספרים:

בממוצע, תוספת עלות השימור (לבדוק) למבנה נאמדת בכ- 125,000$.
אם נחשב השבחה של 0.5% בערך המבנה לשנה למשך 10 שנים נקבל עליית ערך הנכס בעתיד בשיעור של כ-5.1% או 105,000$ (ערך נוכחי של 50,000$). במקרה זה תידרש תוספת בנייה של כ-65 מ"ר כדי לקזז את תוספת העלות.

כל זאת מבלי להביא בחשבון את החיסכון בעלות תחזוקת המבנה בעתיד עקב ביצוע באיכות גבוהה יותר כמתחייב מהנחיות השימור ומבלי לקחת בחשבון את התמריצים הניתנים למבנים. 

 

טיפ מספר #8:

אפיק תמיכה משמעותי של העירייה בבעלי הנכסים הוא בסיוע כלכלי - מתן הלוואות למימון השיפוץ או אפשרות לקבל מענק בשווי ההטבה (הסבסוד) הגלומה בהלוואה:

• הלוואה ללא ריבית באמצעות בנקים בסבסוד העירייה.
• ליווי תמיכה וסיוע מקצועיים בכל הקשור לקבלת ההלוואה באמצעות חברת עזרה ובצרון.
• חבילת סיוע משופרת למבנים לשימור רגיל הכוללת מענק בגובה 30 אלף שקל ליחידת דיור, וכן הלוואה של עד 30,000 שקל ליחידת דיור.
• לכל המבנים מוענקת הלוואה ללא ריבית למימון עד 90% מהפרש עלויות השיפוץ הנובעות מייעוד המבנה לשימור. לחילופין, ניתן מענק בגובה הסיבסוד.

 

טיפ מספר #9:

מעבר לסיוע כספי, העירייה מסייעת לבעלי הנכסים גם באמצעות היערכות ארגונית כמו "מסלול לבן" לבעלי מבנים לשימור ושירות front desk לשיפור וייעול השירות לבעלי מבנים לשימור (קיצור תהליכי מידע, רישוי ותכנון). כמו כן, צוות ייעודי אמון על טיפול בהסכמי שימור ותכניות להעברת זכויות, ולבעלי המבנים ניתן סיוע ארגוני לטובת הוצאת היתרי שיפוץ ובנייה (באמצעות חברת "עזרה ובצרון"), וגם סיוע מקצועי לעידוד פעולות השימור במבנים (הכנת כתב כמויות, מפרטי שיפוץ, ייעוץ משפטי ועוד).

 

טיפ מספר #10:

שימור טוב לעסקים. בטווח הארוך, שיפוץ נכס לשימור משתלם גם ברמת המאקרו: חברות המתבססות בעיקר על הון אנושי מעוניינות להדק את הקשר שלהן עם הקהילה המקומית. יותר מכל אלמנט פיזי אחר, מבנים היסטוריים יוצרים הפרדה ברורה בין סביבה אחת לשנייה. חברות תעשייתיות, בעיקר חברות קטנות וסטארט אפים, המעוניינות ליצור לעצמן תדמית טובה, ישאפו להתמקם בפרויקטים כמו מבנה לשימור. בחברות אלו, הכוח האנושי הוא קובע המיקום העיקרי, כיוון שהעובדים בחברה מעוניינים במקום עבודה ומגורים איכותי ובעל תדמית חיובית. חיזוק הקהילה המקומית עשוי לחזק ולהגדיל את מאגר המוחות ממנו מגייסות החברות את עובדיהן, ושימור המורשת הבנויה עשוי לשמר את תדמיתה של העיר, ליצירת גאווה מקומית ולהוות מקור משיכה לעובדים איכותיים.