המרחב הציבורי

 
 

עיר היא מקום של מפגשים ופעילות, אך גם מקום של התרגעות. היא מוקד של בינוי אך גם של מרחב פתוח. יש בה חללים בנויים ויש בה חללים פתוחים ושטחים ירוקים, ובין כל אלה עורקים ציבוריים מקשרים. כל החללים הללו, פתוחים ובנויים כאחד, מרכיבים את המרחב הציבורי.
עיריית תל אביב-יפו, כמו ערים מובילות אחרות בעולם, פועלת לשדרוג וטיפוח המרחב הציבורי בעיר, לשיפור הדימוי החזותי והזהות העיצובית של העיר וליצירת סביבה נוחה להולכי הרגל. פעולות אלו נועדו להוות בסיס לפעילות מסחרית כלכלית, לחיזוק הקשר של הקהילה עם סביבתה ולשיפור איכות החיים העירוניים.

 

העקרונות המובילים בתכנון המרחב הציבורי

  • רציפות - יצירת רשת של תוואים רציפים של פעילות אנושית החוצה את המרקם העירוני ומחברת בין מוקדי הפעילות המצויים ברחבי העיר.
  • יצירת העדפה לתנועה לא ממונעת של הולכי רגל ורוכבי אופניים - הרחוב כמקום מפגש והתרחשות אנושית ולא רק כעורק תנועה ותשתיות.
  • החזרת הולך הרגל לרחוב - כבסיס לפעילות עירונית .
  • שיפור זמינות שטחים פתוחים ומוקדי פעילות לתושבי העיר ונגישותם אליהם.
  • שיפור האיכות החזותית – באמצעות טיפול עיצובי כולל ברחוב והפיכתו למנוף להתחדשות של סביבתו.
  • נגישות ובטיחות – מרחב ציבורי המאפשר שוויון הזדמנויות לבעלי מוגבלויות.
  • סטנדרט פיתוח אחיד לשיפור חזות הרחוב – כאמצעי לשיפור האיכות החזותית ועקרונות הנגישות.
  • מצגת עקרונות התכנון של המרחב הציבורי

מוקדי פעילות עירוניים

הינם כל אותם מקומות ברצף החלל העירוני, המהווים תחנות שהייה: כיכרות, גנים ופארקים, מתחמים היסטוריים וכד'. עיריית תל-אביב-יפו משקיעה מאמץ בפיתוח מוקדים עירוניים אלה, המהווים מוקדי משיכה, נקודות ציון, סמלי זהות עירוניים ומקור כוח המשיכה שלה.

חזית חוף הים

 
 

תל-אביב-יפו היא עיר לחוף הים התיכון, והחוף מהווה משאב נופי וחברתי משמעותי ביותר. בעבר הייתה העיר מחוברת לים – מעידים על כך תצלומים ישנים המציגים טיילת שוקקת חיים, חוף רחצה הומה אדם, 'קזינו' שמוקם על המים ועוד, וכן תכנית עירונית (תכנית גדס) שהגתה את רעיון הרחובות הניצבים לים ומחדירים לעיר בריזה.
כיום משקיעה העיר רבות בחידוש הקשר בין העיר לחוף ימה באמצעות פיתוח מגוון פרוייקטים של מרחב ציבורי לכל אורך חזית החוף העירונית, ובכלל זה

  • שיקום פארקים ותיקים והקמת פארקים חדשים,
  • סילוק מתקני תשתית ופתיחת שטח החוף לציבור,
  • חידוש הנמלים הישנים והפיכתם למתחמי פעילות תוססים,
  • חידוש רחובות הירקון והרברט סמואל
  • פיתוח טיילת לכל אורך החוף בין הרצליה לבת ים,
  • סלילת שביל אופניים,
  • חידוש רחובות המוליכים לים וכן יישום אותו עקרון תכנוני של שדרות המוליכות לים בתכנון רובע עירוני חדש בצפון מערב העיר.
  • מצגת חזית חוף הים

צירים ירוקים

"צירים ירוקים" הם רחובות, שבילים, טיילות ושדרות, בהם ניתנת עדיפות לתנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים. הצירים מקשרים ומחברים בין מוקדים עירוניים שונים הנמצאים לאורכם וכך יוצרים רצף של פעילות וחיים עירוניים. הצירים נשענים לרוב על תוואי רחובות קיימים שבהם פועלת העירייה לשדרוג סביבת הולכי הרגל.

"השלד הירוק" הינו אמצעי המימוש של החזון העירוני למרחב ציבורי מפותח ואיכותי.

מימוש תפיסת ה"שלד הירוק" ויצירת רשת של צירים ירוקים בכל רחבי העיר מתבצעים בשלבים, באמצעות הכנת מסמכי מדיניות לכל ציר פעילות המתורגם לתכנית ביצוע בשטח.

 

 

דוגמאות ל"צירים ירוקים" הנמצאים בשלבי תכנון וביצוע שונים:

{{ tab.tablesClient.title }}

סינון עבור טבלת "{{ tab.tablesClient.title }}"
  • מסנן לפי שדה {{ filter.Name }}. לפתיחת המסנן יש ללחוץ Enter, המעבר בין האפשרויות מתבצע בעזרת Tab ולחיצת Enter לבחירה. לסגירה יש ללחוץ Esc.

    {{ filter.Name }}:

חיפוש
{{ tab.tablesClient.title }}
{{ header.Caption }}  

הליכתיות (Walkability)

"הליכתיוּת" הינה "המידה שבה שטח בנוי ידידותי לפעילות אנושית של מחיה, קנייה ובילוי באותו האזור" (Abley, 2005). העיר תל-אביב-יפו מצטרפת למגמה רחבה ובינלאומית אשר חוקרת באופן מקומי כיצד הופכים את מרכז העיר, למרחב "הליכתי" המיטיב יותר עם הולכי הרגל.
הליכה ברגל צריכה להיות האמצעי הראשון והעיקרי לשיפור רמת השירות במערכת תחבורה בת קיימא. ישנה חשיבות רבה בהצבת הולכי הרגל בראש סדר העדיפויות בתכנון פיזור שימושי הקרקע, בעיצוב רשת הרחובות ובפיתוח תשתיות להליכה בעיר. עיריית תל-אביב יפו רואה בהליכה ברגל בעיר, גם נדבך חשוב ומהותי לשיפור איכות החיים, הבריאות והספורט של התושבים.
תכנית המתאר העירונית תא/ 5000 שמה דגש על העדפת הולכי רגל בעיר. בתשריטי התכנית הוגדרו אזורי מרכז העיר וצפון יפו כ"אזורים להעדפת הולכי רגל". המסמך המצורף מטה מעמיק ומפרט מה נדרש לעשות באזורים אלה, כדי לתת משמעות להגדרה זו ולעודד את ההליכה ברגל. המסמך כולל סל כלים לעידוד הליכה בתחום התכנוני, הביצועי, החינוכי, האכיפתי ועוד. כלים אלה טובים ונכונים גם לאזורים אחרים בעיר.