כיום הנמל משמש בעיקר כמרינה לכלי שיט וכנמל דייגים פעיל. הוא אחד מן הנמלים העתיקים בעולם וגילו אלפי שנים. הנמל הינו מעגן סירות שנוצר בשל הנתונים הטבעיים של החוף, ולמרות גודלו הוא אחד מסמליה החשובים של העיר מאז ומעולם. הנמל שימש כשער הכניסה לארץ הקודש לכל המגיעים אליה, ומקום מנוחה בדרכם של עולי הרגל לירושלים. לכל אורך ההיסטוריה היה הנמל עורק החיים הראשי בארץ והבסיס הכלכלי לפיתוחה של העיר.
בתחילת שנות השלושים הרחיבו הבריטים את הנמל הישן, העמיקו אותו ובנו את המחסנים ("האנגרים") אותם אנו רואים היום. עד שנת 1936 שימש נמל יפו כנמל החשוב בארץ, ועברו בו סחורות ונוסעים רבים. במהלך מאורעות המרד הערבי בשנים 1936-1939 הושבת הנמל ופעילותו שותקה כמעט לחלוטין. עקב השבתת הנמל נפתח לצדו בתל-אביב נמל חדש, שאליו עברה חלק ניכר מהפעילות המסחרית. לאחר קום מדינת ישראל שימש נמל יפו בעיקר לטובת ייצוא תפוזים. בשנת 1965, עם הקמת נמל אשדוד, הופסקה הפעילות המסחרית בנמל יפו, למעט פעילות דייגים.
הנמל, שסבל שנים רבות מהזנחה, עובר תהליך שיקום וחידוש על ידי עיריית תל-אביב-יפו. הנמל הפך למוקד תיירות, תרבות, נופש ומסחר, והוא מאכלס מסעדות, בתי קפה וגלריות. החייאתו ופיתוחו של נמל יפו מתבצעים תוך שמירה על אופיו הייחודי כנמל דייגים ומרכז קהילתי פעיל.
כדאי לבקר בתיאטרון "נא לגעת", תיאטרון ששחקניו כולם עיוורים-חירשים. באתר התיאטרון פועל גם בית קפה, שבו תוכלו להזמין קפה ועוגה בשפת הסימנים.
נצא עתה דרך הכניסה הצפונית של הנמל לתחנה מס' 19 במפה, סלעי אנרדרומדה, ברציף העלייה השנייה מס' 3.
להאזנה לסיור הקולי - תחנה שמונה עשרה