החורשה הוא חלק מרשת בתי באר שנבנו במאה ה-19 באזור יפו, כיום בדרום-מערב תל אביב. ייחודו של מבנה זה הוא הסביל החיצוני – ברז לשתיית מים, שפנה אל הדרך הראשית לירושלים ואפשר לעוברים והשבים להצטייד במי שתייה מבלי להיכנס למבנה. בנוסף, היה בו סביל פנימי ששימש את אנשי הבית.
המבנה תפקד כחלק ממערכת השקיה לפרדסים, שכללה באר, מתקן שאיבת מים, בריכת אגירה ובריכת ויסות. המים נשאבו באמצעות אנטיליה, זרמו לבריכות האגירה והוויסות, ומשם נותבו בתעלות להשקיית הפרדסים שסביבו.