היום שבו נערכה "הגרלת המגרשים" כ' בניסן תרס"ט (11 באפריל 1909), נקבע כיום יסוד תל-אביב. אך לאמיתו של דבר נוסדה תל-אביב שלוש שנים קודם לכן, באסיפה של יהודי יפו, שנתכנסו בחודש תמוז תרס"ו (יולי 1906) במועדון "ישורון" שעמד אז בקצהו של רחוב בוסטרוס ביפו. באותה פגישה חברתית העלו הנוכחים טענות על תנאי החיים הקשים של היהודים ביפו: הצפיפות האיומה, הלכלוך, המאור הבלתי-מספק ובעיקר גזירת ה"מוחרם", שחייבה את היהודים לעבור דירה מידי שנה.

באותו יום הגיע לארץ עולה חדש, אריה עקיבא וייס, שהלהיב את הנוכחים בהצעה לבנות הרחק מיפו, שכונת דירות נקייה, שבה ילונו היהודים בתום העמל המפרך.

עוד באותו ערב הוקמה "אגודת בוני בתים" ששינתה לאחר מכן את שמה ל"אחוזת בית". זו היתה ראשית הדרך להקמת תל-אביב.